פסק דין
1.תביעה, בגדרה עותרת התובעת - חברה בע"מ העוסקת במכירת חלפים לרכבים, לחייב את הנתבעת - שאף היא חברה בע"מ העוסקת במסחר בחלפים לרכבים, לשלם לה סך 38,079 ₪, יתרת חוב שעל פי התובעת נותרה הנתבעת חייבת לה.
2.לטענת התובעת, בינה לבין הנתבעת שררו יחסי מסחר, במהלכם רכשה הנתבעת מן התובעת חלפים. לטענת התובעת, בין החודשים מאי 2012 ועד יולי 2012 משכה הנתבעת לפקודת התובעת 3 שיקים לפי הפירוט הבא: שיק ע"ס 10,430 ₪ ז"פ 10.10.12 בגין סחורה שרכשה הנתבעת בחודש מאי 2012; שיק ע"ס 7,594 ₪ ז"פ 10.11.12 בגין סחורה שרכשה הנתבעת בחודש יוני 2012; ושיק נוסף, ע"ס 8,688 ₪ ז"פ 10.12.12 בגין סחורה שרכשה הנתבעת בחודש יולי 2012. בנוסף, נותרה הנתבעת חייבת לתובעת סך 11,367 ₪ שבגינו לא נמשכו שיקים. השיקים כולם בוטלו על ידי הנתבעת, ולפיכך, כך לפי התובעת, נותרה הנתבעת חייבת לתובעת סכום התביעה.
3.הנסיבות האופפות את ביטול השיקים תוארו על ידי התובעת כדלקמן: בתחילת חודש אוקטובר 2012 פנה נציג התובעת אל נציג הנתבעת והודיע לו כי בשל ירידה בהיקף הרכישות אין התובעת יכולה להמשיך ולמכור לנתבעת חלפים במחירים ובהנחות שהונהגו עד אז בין הצדדים, ולפיכך ביקשה התובעת להעלות את מחירי המוצרים. כתשובה לכך פנתה הנתבעת לתובעת במכתב מיום 10.10.12, וטענה כי נוכח החלטת התובעת "להפסיק לספק לנו חלפים" נאלצת הנתבעת לבטל את ההמחאות. במענה, השיבה התובעת במכתב מיום 10.11.12, בו הודיעה היא שאין בכוונתה להפסיק לספק לנתבעת חלפים, וכל בקשתה היא לעדכן את מחירי המוצרים, נוכח היקף הרכישות הקטן, אך לפנים משורת הדין, היתה התובעת מוכנה להקפיא את העלאת המחירים עד ליום 1.1.13.
4.לטענת התובעת, בדיעבד הסתבר לה, כי עוד ביום שליחת המכתב מיום 10.10.12 ביטלה הנתבעת את שלושת השיקים. התובעת טוענת כי על הנתבעת לשלם את מלוא חובה.
5.בכתב הגנתה טענה הנתבעת כי אינה חייבת לשלם סכומי כסף לתובעת. ראשית, טענה היא כי ההנחות שקיבלה מהתובעת נבעו מתנאי השוק ולא בשל היקף הרכישות של הנתבעת, והעלאת המחירים מקורה בכך שהתובעת או מי מטעמה הקימו עסק מתחרה במרחק של 50 מטר מהנתבעת. לפיכך, טענה הנתבעת כי שינוי התנאים המסחריים מהווה, כשלעצמו, הפרת הסכם ומזכה את הנתבעת לבטל את ההסכם בין הצדדים.
6.בנוסף, טוענת הנתבעת כי שיטת העבודה בין התובעת לבין הנתבעת היתה שיטת קונסיגנציה, ולפיה "הנתבעת החזיקה את הסחורה בחנות לצורך מכירתה ולא לשימושה העצמי ותמיד החזירה לתובעת את הסחורה שלא נמכרה" (סעיף 10 (ב) לכתב ההגנה), ועיון בחשבוניות שצורפו על ידי התובעת מוכיח כי הוצאו חשבוניות זיכוי רבות בגין החזרת מוצרים. עוד טענה הנתבעת כי אין לה כל התנגדות להמשיך בהתקשרות לפי התנאים המסחריים ששררו בין הצדדים במשך שנים.
7.הנתבעת הוסיפה וטענה, כי האחריות שהתובעת העניקה לנתבעת, כפי שעלה מההתכתבויות בין הצדדים טרם הוגשה התביעה "הרי שאין לה תוקף ואין בה ממש ואינה עומדת במבחן המציאות, אלא אם כן תהיה נכונות להחזר כספי בגין החזרות או אז ההסדר יהיה מקובל על הנתבעת" (סעיף 10 (ג) לכתב ההגנה).
מוסכמות ומחלוקות
8.שתי עובדות שאין עליהן מחלוקת: הראשונה היא כי סכום החוב בגין הסחורה שסופקה לידי הנתבעת עומד על סכום התביעה. עובדה זו מוסכמת על הנתבעת, כפי שעולה מכתב הגנתה ומדברי העד מטעמה, מר יזיד ג'ראיסה בעמ' 13 לפרוטוקול שורות 15-16, שם הוא מעיד כי אינו כופר בסכום החוב. העובדה השנייה שאינה שנויה במחלוקת, היא שלא נכרת הסכם בכתב בין הצדדים (ראו עדותו של מר ג'ראיסה בעמ' 11 שורה 27 לפרוטוקול).
9.עיון בכתבי הטענות ובתצהירי העדות הראשית אותם הגישו הצדדים ועליהם אעמוד להלן, מעלה כי המחלוקות בין הצדדים הן בשאלות שלהלן:
א.האם כרתו הצדדים עסקת קונסיגנציה, לפיה עוברת הבעלות על הסחורה לידי הנתבעת והיא תהיה חייבת לשלם תמורתה רק לאחר מכירתה ללקוח. ובנוסף, למקרה וייקבע שאין בין הצדדים עסקת קונסיגנציה "טיפוסית", האם בידי הנתבעת הזכות להחזיר לידי התובעת כל סחורה שלא הצליחה למכור.
ב.האם הפרה התובעת את ההסכם, בכך שביקשה לשנות מהתנאים המסחריים ולהפחית את שיעור ההנחות שהעניקה לנתבעת.
ג.האם הפרה התובעת את ההסכם בכך שסייעה לעסק מתחרה שנפתח במרחק של 50 מטר ממקום עסקה של הנתבעת.
ד.ככל שיכריע בית המשפט לטובת הנתבעת באחת השאלות שלעיל או בכולן, האם די בכך כדי לדחות את התביעה?
נטל ההוכחה
10.מאחר ואין מחלוקת כי הסחורה סופקה ואין מחלוקת כי ערכה של הסחורה הוא כסכום התביעה, הנטל להוכיח שהנתבעת אינה חייבת לשלם לתובעת בגין הסחורה עקב ביטול ההסכם או עקב צורת התקשרות מסוימת - מוטל על הנתבעת, מאחר והטענות שהעלתה בהגנתה באות לשרת את האינטרס שלה. כידוע, דיני הראיות הולכים אחרי הדין המהותי, וצד הטוען טענה המקדמת את האינטרס שלו, נושא בנטל להוכיחה. (ראו ע"א 10467/08 עומר חג'אזי נ' אדיב עיאם (לא פורסם- ניתן ביום 3.11.2010).
11.לפיכך, על הנתבעת להוכיח טענתה בדבר הפרת התובעת את ההסכם, טענתה לקיומו של הסכם קונסיגנציה או הסכם המקנה לנתבעת זכות להחזיר סחורה שלא נמכרה וטענתה לגבי פתיחת עסק מתחרה ע"י התובעת או מי מטעמה.
הראיות
12.מטעם התובעת הוגש תצהיר עדות ראשית של מנהלה - מר צח מסר, אשר נחקר עליו בחקירה נגדית; ומטעם הנתבעת הוגש תצהירו של מר יזיד ג'ראיסה, שאף הוא נחקר בחקירה שכנגד בפניי.